<h1>שבלי הלקט ענין תפילין</h1>
<h2>דף מט.</h2>
לרבינו שרירא גאון זצ"ל אמור רבנן [ר"ה י"ז ע"א] פושעי ישראל בגופן יורדין לגיהנם ונידונין בה י"ב חודש ומפרש ר' שמעון בן לקיש פושעי ישראל מאן נינהו קרקפתא דלא מנח תפילי והאידנא מאי טעמא מזלזלי בהו רובא דעלמא אי משום דאלישע בעל כנפים פירשו כבר הגאונים הראשונים ז"ל ההיא בשעה הגזרה ויש מקומות שהתלמידים מניחין תפילין מי מיחזי כיוהרא או דלמא קיומא מצוה עדיף היאך מנהג אדונינו ומנהג הישיבה ואם לא נהגו בכך מאי זה הטעם יורנו רבינו. הכין חזינא דבארץ ישראל מימות הראשנים כיון דנפישי גזרה ולא יכילו לאחותי תפילין אשתכח מייניקין בבבל המזהירים בהון וביותר רבנן יושבי מדרשות והוה איכא בתי מצות לעפר סוטה ולאפר פרה ובשכר שאמר אברהם אם מחוט ועד שרוך נעל זכו בניו לשתי מצות חוט של תכלת ורצועה של תפילין. פושעי ישראל בגופן כו' עד קרקפתא דלא מנח תפלי פי' אינו רוצה [להניח] תפילין אלא מואס במצוה ובועט בה כמו שעתידין לעשות כופרים במצות סוכה כדאמרינן במסכת ע"ז פירקא קמא [ג' ע"א] בתחילתו דכל אחד ואחד בועט בסוכתו וכן הוא כמו שאמרת שכך אמרו חכמים דהא דאמר ר' יינא תפילין צריכין גוף נקי כאלישע בעל כנפים הוא בשעת גזרה שלא יביא עצמו לידי סכנה אלא אם כן זהיר במצוה כאלישע בעל כנפים. והרש"ם פי' קרקפתא דלא מנח תפילי שמבזה המצוה בעיניו אבל אם הוא נמנע מפני שהוא מחזיק עצמו שאינו ראוי להכי ושאינו יכול לשומרם כראוי בהא לא אמרינן. ורבינו יצחק מדנפיר פי' קרקפתא דלא מנח תפילין וכגון שאינן לומדין דאמר במדרש כל הלומד תורה פטור מן התפילין זה פירש הר"ר יהודה החסיד ז"ל מיהו עיקר טעמא דלא נהגו ולא החזיקו בו העולם מפני שנחלקו בהלכותן רש"י ור"ת הלכך לא ידעינן למיעבד כהלכתא. ועוד נראה לומר מפני הרמאין לא החזיקו בהן וכן בציצית דאמרי' בפסיקתא בפרשת אני פי מלך שמור לא תשא אמר רבי למה נאמר אם לשבועות שוא כבר נאמר לא תשבעו בשמי לשקר מה תלמוד לומר אלא לומר [לך] שלא תהיה תפילין נושא וטליתך עטוף ועובר עבירות. והר"ר מנחם פי' תפילין צריכין גוף נקי מן העברות ומביא ראיה מן הירושלמי בפרק ב' דברכות ר' לא היה לובשן אלא לאחרי חוליו ג' ימים משום הסולח לכל עוניכי הרופא לכל תחלואיכי.
משאלות חלום ששאל הצדיק ר' יעקב זצ"ל. שאלתי על ברכת תפילין אם הלכה כדברי הגאון רב אלפס האומר אם לא סח בין תפלה לתפלה אינו מברך אלא להניח תפילין כשמניח של יד ובהניחו של ראש אינו מברך כלל או הלכה כדברי הגאונים שאומרים שאפי' לא שח מברך שתים. והשיבו לא בסבי טעמא ולא בדרדקי עצה כי אברהם לא ידענא וישראל לא אכירנו ואת בריתי אקים את יצחק כי אחד קראתיו ובכור אתנהו ואברכהו גם ברוך יהיה. ותפילין כל בר ישראל דקרי ק"ש מיחייב בתפילי בר מי שעושה מלאכתו ערום בשעת עירום. וליתא לדרבי ינאי דאמר תפילין צריכין גוף נקי כאלישע בעל כנפים דאמרו לא ניתנה תורה למלאכי השרת אבל במקום שהעתקתי ממנו עירב עם זה של מעלה ולפי דעתי יש בו טעות וכך רצה לומר לא מיבעיא בשעת קריאה דכל בר ישראל חייב אלא אפי' בלא קריאה משעה שעוסק במלאכתו לבד מי שעושה מלאכתו ערום בשעת עירום.
שאילו מקמיה דמרנא רב יהודאי גאון ז"ל בענין תפילין אמר כך שנו רבותינו [ברכות י"ד ע"ב] אמר עולא כל הקורא קריית שמע בלא תפילין כאילו מעיד עדות שקר בעצמו ור' חייא בר אבא א"ר יוחנן הרוצה שיקבל עליו עול מלכות שמים שלימה יפנה ויטול ידיו ויברך ויניח תפילין מכלל דהקורא בלא תפילין [קיבל עול] מלכות [שמים] חסירה ועוד אמרו חכמים [מנחות מ"ד ע"א] כל שאינו מניח תפילין עובר בשמונה עשה בכל יום. ועוד שנו [ברכות מ"ז ע"ב] איזהו עם הארץ ר' יהושע אומר כל שאיננו מניח תפילין שהוקשה כל התורה כולה לתפילין דכתיב בהו למען תהיה תורת ה' בפיך וכל המניח תפלין כאלו כל התורה כולה בפיו מפני שקיבל עליו עול מלכות שמים שלימה. ועוד אמרינן [קדושין ל"ז ע"ב] ביאת הארץ דכתב רחמנא גבי תפילין למה לי דכתיב והיה כי יביאך וגו' וכתיב בפרשה והיה לאות על ידך ולטוטפות בין עיניך אמר הקב"ה עשה מצוה אשר בשבילה תכנס לארץ ובשבילה תזכה לעולם הבא. ואם בא אדם לומר לך תפילין צריכין גוף נקי כאלישע בעל הכנפים כך פירשו חכמים [שבת מ"ט ע"א] במה דברים אמורים בשעת הגזרה שגזרו כל המניח תפילין ינקרו את מוחו אמרו חכמים כל היודע בעצמו שהוא צדיק גמור כאלישע בעל הכנפים שעשו לו נס בשעת הגזרות ומסר עצמו למות יניחם אפי' בשעת הגזרה ואם לאו אל יביא עצמו לידי סכנה. שאם אתה אומר כן ספר תורה גדול ומקודש שיש בו כמה פרשיות והוא שלם ואתה פותח וקורא בו וקל וחומר תפילין צריכין גוף נקי שהן בנרתיקין שלהן קרית שמע שהוא נתונה בתפילין על אחת כמה וכמה שצריכין גוף נקי ואסור לקרוא קריאת שמע. ואמרו חכמים [סוכה מ"ב ע"א] קטן היודע לשמור תפילין אביו לוקח לו תפילין כדי לחנכו במצות וכ"ש בן י"ג שנה שחייב במצות תפילין. וכל הפושע במצות תפילין דנין אותו בגיהנם שנים עשר חודש שכך שנו חכמים פושעי ישראל בגופן יורדין לגיהנם ונידונין בה י"ב חודש ומאן נינהו פושעי ישראל בגופן קרקפתא דלא מנח תפילי. ועוד שנו חכמים [ר"ה י"ז ע"א] ליום הדין אם יש תפילין בכף מאזנים עם עונות בעון שפשע ולא הניח תפילין היא מכרעתו ואם היה זהיר במצות תפלין בכף של זכיות מכרעת שאין לך גדול בכל מצות עשה שבתורה יותר ממצות תפלין שהוקשה כל התורה לתפלין בין תורה שבכתב בין תורה שבעל פה שכן כתיב למען תהיה תורת ה' בפיך לפי דעת יצחק בן דורבלו עד כאן סוף תשובות רבינו יהודאי גאון זצ"ל שפירש לדרב ינאי בשעת הגזרה ונמצאו כל ההלכות תרוצות ועומדות.
